חופש גדול

לחופש של ילדותי יש ריח של רוח קיץ חמה בעצי אקליפטוס. רוח ששורפת עיניים אדומות מכלור של בריכה, ומכה באף צרוב משעות רבות מידי של שמש. לחופש הזה יש צליל של פעמוני אופנים על שבילים מבטון. וצהלות של ילדים בגן שעשועים שמתקניו עשויים מברזל. זה חופש של פרפרים בבטן מרגע הקפיצה במקפצה הגבוהה, הנחיתה לתוך המים העמוקים ועד הנשימה הראשונה של האוויר. פרפרים של הצלחה. בכל שנה בחופש הגדול, היתה אימי אורזת את ארבעתינו, כמה תיקים של בגדים ואוכל, ועולה איתנו אל האוטובוס שמוביל אל הקיבוץ של הדודים של אבא, ליד הכינרת. השבוע הזה היה שיאו של החופש הגדול והתמצית של תחושתי כילדה חופשיה. הדוד הצחקן היה מחכה בחולצה שכפתוריה פתוחים, מקבל אותנו בכניסה בצהלות שמחה ובקולו הרועם קורא לדודה “הנה, סופסוף […]

לבחור באושר

אחרי שדודה שלי התגרשה, היא התגוררה עם שתי בנותיה בדירת שנייים וחצי חדרים בקומה אחרונה של בניין ישן ללא מעלית. בכל שנה, הגג שלה היה דולף ויוצר ציורים מהוהים על התקרה. שתי בנותיה היו בנות גילי וביליתי בדירתן ימים רבים בחופשות ובשבתות. בתור ילדה לא ראיתי את הרטיבות, את קוטן הדירה או את הכתמים על התקרה. כל מה שחשתי בדירה ההיא בקומה האחרונה הוא שמחת חיים, חום, צחוק ואושר גדול. המטבח של דודתי האהובה תמיד הדיף ריחות טובים של בישולים. במטבח הצר, היא היתה מגישה לי עוגת גבינה מנחמת בעודה מלטפת את ראשי, צובטת אותי צביטה הגונה ומרעיפה אהבה עלי ועל כל מי שסבב אותה. כשסיפרתי על הגירושין שלי לחברים ומכרים, לא היה אחד שהאמין. אם לכם זה קרה, זה יכול […]

תן לי מנגינה שתעלה אלי הביתה

עמדתי שם בין המוני האנשים, בהופעה החיה הזו לפני שנתיים. הרגשתי את האורות זוהרים ומאירים אותי. האנרגיה של הקהל שלחה אדוות של חום במועדון. הרגשתי בכל הגוף את רעם התופים. העוצמה של הגיטרה. הרטט של גלי הבס. והקול שלו שהתמזג עם הדמעות שלי. שרתי בקול צרוד יחד איתו. רקדתי בדמעות. התמסרתי לצלילים. קפצתי. התרגשתי. ופתאום… הבנתי את השיר. ספגתי את המילים, שקיבלו משמעות חדשה באותו הרגע ממש. הלב שלי נכנס לתוך השיר והשיר נכנס לי לתוך הלב ופשוט קיבל חיים. כאילו לפתע, נולד מחדש. מאז, אפשר לומר שדי התמכרתי. הייתי בשנתיים שחלפו בעשרות הופעות חיות. עם חברים. עם הילדים. ואפילו לבד (צורחת בהנאה את כל המילים מול רמקולי הענק). ההתמכרות הזו למוזיקה החיה. למועדון. להופעות. לשיר שנולד ומקבל חיים חדשים, גדולה ממני. זו אהבה אמיתית. […]

החיים הם שיר

ארוחת שישי בבית הורי היתה דבר מקודש. אנחנו לא דתיים ומעולם לא עשינו קידוש בבית, אבל ההתכנסות של כל בני המשפחה בליל שישי היתה אחד הדברים החשובים ביותר להורי (ותכל’ס אני די מודה להם על כך…). את הארוחה תמיד ליווה טקס משלו. בזמן הכנת ארוחת הערב, אבא שלי היה פותח רשת גימל ותוך כדי הבישולים לארוחה, שומע שירי ארץ ישראל היפה. שעתייים של שירים מעוררי זיכרונות וריחות מעוררי תיאבון עד שהיינו מתיישבים לאכול. ובארוחת הערב הרדיו היה ממשיך להתנגן לו ברקע וכילדים עם השנים, למדנו להכיר את השירים, את המילים, את המבצעים. אנחנו ארבעה אחים עם אהבה גדולה למוזיקה. אחות אחת שיודעת לזהות כל שיר עוד בתו הראשון שלו, אח שיודע לומר בדיוק באיזה שנה יצא התקליט ומי מבצע אותו, […]