לאחר שאהובתו נורתה על ידי הנאצים באמצע הרחוב הקפוא, הוא אמר לעצמו שלעולם לא יאהב אישה אחרת. אחת אפס, מלמל לעצמו בלב. גרשון נולד וגדל בברלין שלפני מלחמת העולם השנייה, בעוני ובדוחק יחד עם שלושת אחיותיו. הם חיו בצמצום לאחר שאביו נפטר, ועול פרנסת הבית נפל גם על כתפיו. עוד לפני שחגג יום הולדת שש עשרה, ידיו היו כבר שחורות מעבודות המסגרות, אותן למד מהשכן שגר לידם, ברחוב הקטן שעל גדות הנהר. במהלך המלחמה נדד עם משפחתו, בורחים ומסתתרים מהנאצים שחיסלו את מרבית משפחתה של אימו וגם את אחותו האהובה. שתיים אפס, אמר לעצמו. כמה חודשים לאחר שעלה לישראל, הוא מצא בית ערבי קטן והתגורר בו לבד. הקסם האירופאי שלו, חיוכו הרחב וטוב ליבו, משכו אל גרשון הנאה נשים רבות, […]

את רוב שנות ההתבגרות שלי ביליתי, כשאני שומעת מעבר לדלת את הצלילים העמומים של הסולואים הנדירים של סלאש, בשילוב הצווחות החינניות של אקסל. באותם ימים, אקסל רוז היה דמות קדושה בבית, אסור היה לומר את שמו לשווא, נדרשנו להשתחוות בכל פעם שנוגן ב MTV קליפ של גאנז ובמקום מזוזות נושקו פוסטרים צבעוניים של אקסל, שנתלו על הקירות. אחותי מהחדר הסמוך, היתה אחת המעריצות המושבעות של אקסל, ובעיקרון, לפחות מבחינתה, היחסים ביניהם היו אמורים להסתיים בחתונה. מחדרו של אחי, בצידו השני, רעמו צלילי התופים של מטאליקה ונירוונה, והשילוב בין השניים, היווה את פסקול הניינטיז הקלאסי המושלם. ורק הרדיו טייפ שלי היה מגוון את הפלייליסט הרוקיסטי האיכותי של האחים שלי עם קווין, מדונה, נוער שוליים וניו קידס און דה בלוק (אם אתם […]