והפעם… משתתפת בפעם הראשונה בחיים במפגש נטוורקינג.
זו השנה שבה פגשתי הכי הרבה אנשים חדשים בכל החיים שלי. המיזם של החברים של דקלה הכניס לחיים שלי חברים טובים, ואת החברים שלהם, ואת החברים של החברים שלהם…
ובגלל שאני רוצה לשמור על הקהילה שלנו אישית ואינטימית, אני פוגשת כמעט כל מי שאני לא מכירה.
ככה יוצא שבכל שבוע בשנה האחרונה, אני פוגשת לפחות מישהו אחד חדש, איתו אני יושבת לכוס קפה. (ולא… עוד לא חטפתי הרעלת קפאין, וכן, אני גם עובדת חוץ מלשתות קפה).
שעה של שיחה, שבכל פעם מפתיעה אותי ומעוררת בי השראה. אני תמיד יוצאת מהשיחה, עם משהו לחשוב עליו, שמסתובב לי בראש עוד איזה שבוע אחרי, נכנס לי ללב ומשנה אותי קצת.
פגשתי פרסומאי לשעבר שהיום הוא אמן שמציג בתערוכות בינלאומיות, הזמינה אותי לביתה בחורה מוכשרת שעוסקת בייעוץ לחדשנות ביום ורוקחת ליקרים בלילה, פגשתי איש הייטק שמאס בהכל והפך לצלם ומשורר ואפילו אשת שוק ההון שהעמיקה איתי לשיחה נדירה על מחוזות הנפש, התת מודע והפחדים.
אז אם החיים שלי מוקפים באנשים חדשים, מה לעזאזל עשיתי, בערב הולנטיין, במפגש נטוורקינג בפתח תקווה?!
בכל מפגש של החברים של דקלה – ארוחות שף שמחברות בין אנשים, אנחנו מתיישבים במעגל, קצת אחרי פתיחת הערב ואני מספרת על החברים שנמצאים במפגש, דרך ההיכרות האישית שלי איתם. הם לא צריכים להציג את עצמם, כי בינינו, זה די מביך… אז אני מביכה אותם בשבילם.
בסוף ההיכרות, אני תמיד אומרת:
זה לא ערב נטוורקינג. זה ערב חברים.
אני לא מאמינה בנטוורקינג.
אני מאמינה בחיבורים.
המטרה של ערבי נטוורקינג היא לעשות ביזנס. המיקוד בהם על ״מה אתה עושה״, מה המקצוע שלך, מה המומחיות שלך. ומפאת קוצר הזמן, לא נשאר מקום לספר מי אתה כאדם. מה הסיפור שלך. מה מעניין אותך. למה בחרת במה שאתה עושה.
ולהרבה מאוד אנשים, המיקוד הזה עובד. ועושה ביזנס מצוין. ראיתי אתמול.
האנשים שמגיעים לחברים של דקלה, לא באים עם אג׳נדה עם מי להתחבר, כי הם לא יודעים מי עוד יהיה בערב. הם לא באים עם כרטיסי ביקור ולא יודעים ליד מי אושיב אותם. הם באים כדי להכיר אנשים חדשים, להרחיב מעגלים ולייצר חיבורים.
כשאנשים מכירים, משוחחים, משיקים כוסות, אוכלים ביחד, צוחקים, מזדהים, מתחבקים ופשוט… מבלים ביחד, הם יוצרים חיבור. ומתוך החיבור האישי, הדרך לשיתופי פעולה עסקיים והמלצות, היא מאוד קצרה.
ערב הנטוורקינג בערב הוולנטיין, היה מאיר עיניים ומדויק בשבילי. הוא עזר לי להבין שמה שאני עושה בחברים של דקלה, הכי מתאים לאישיות שלי, למה שאני מאמינה בו וללב שלי.
חברים עושים באהבה, או לא עושים בכלל 
♥️
מסקנות:
גם האנשים שהשתתפו אתמול במפגש יוצאים לבר אחר כך ושם בעצם נוצרים העסקים באמת.
קיצר, אלכוהול זה המפתח להכל.
תובנת גיל ארבעים:
לפעמים צריך להגיע עד פתח תקווה, כדי לשמוח במה שיצרת.
מה אני לוקחת מהחוויה:
פגשתי אתמול, הרבה אנשים שמשקיעים מאוד בפיתוח של העסק שלהם ועושים זאת באהבה. זה נפלא וראוי להערכה.
