ארבעים_דברים_שעשיתי_בפעם_הראשונה_בגיל_ארבעים #12

ארבעים_דברים_שעשיתי_בפעם_הראשונה_בגיל_ארבעים #12 והפעם… חילופי בתים לסופשבוע אחד על אחד עם הקטנצ׳יק. לפני כמה שבועות נפלה בחלקי הזדמנות לחילופי בתים לסופשבוע, עם קרובת המשפחה האהובה של המוכשר. בית ליד אילת, עם בריכה משגעת, זה מסוג החוויות, שלא אומרים להן לא. הסתכלתי סביב. המוכשר עסוק. הגדול יצא לקורס בצופים. האמצעית מבלה לה בחו״ל. נשאר לו אחרון חביב… הגוזל הקטנצ׳יק. זה שבפנקס שלו, רשומה לי היעדרות ממסיבת סוף שנה, מלאה ברגשות אשמה. יאללה, איטס פייבאק טיים! קפצתי על ההזדמנות לזמן איכות אחד על אחת. כזה שעוד לא היה לנו מעולם. לרגע עברה לי מחשבה לטוס לאילת, אבל שחררתי אותה די מהר. חלק מהכיף במסע שכזה הוא הנסיעה עצמה. אני אוהבת לנהוג וממש אוהבת את המדבר (בכל זאת, מדובר פה במלכת מדבר בגמלאות). אני […]

ארבעים_דברים_שעשיתי_בפעם_הראשונה_בגיל_ארבעים #11

והפעם… נסעתי ל 36 שעות להופעה של פרל ג׳אם. בשבת האחרונה פגשנו חברים, שסיפרו לנו שהם קנו כרטיסים להופעה של פרל ג׳אם באמסטרדם ביום שלישי, אבל לא יכולים ללכת. ועל הדרך אתגרו אותנו: ״אנחנו נותנים לכם את הכרטיסים במתנה, אם אתם נוסעים״. וואי וואי, זה היה כמו לנופף בבד אדום מול שור זועם. פרל ג׳אם היא הלהקה האהובה על המוכשר, כבר עשרים שנה. כששמענו שהם בסיבוב הופעות, ניסינו להשיג כרטיסים ולא הצלחנו ומאז, בשבועות האחרונים, כל השירים של פרל ג׳אם הם הפסקול של הזמן המשותף שלנו. התלבטות קשה. מצד אחד, זה אחד השבועות הכי עמוסים החודש. פרויקטים בעבודה, מסיבת סיום גן ליהל ומלא עניינים לסגור לקראת הופעה של קורין אלאל, שמתארחת אצלי בגינה ביום שישי. מצד שני, לראות אותם בלייב […]

ארבעים_דברים_שעשיתי_בפעם_הראשונה_בגיל_ארבעים #10

והפעם… מתראיינת לפודקאסט על יזמות ואימהות. אחרי שהתפטרתי ממשרד הפרסום וטיילנו בהודו, חזרנו לארץ כדי שאוכל לסיים את לימודי התואר השני. מאחורי היו כמעט עשר שנים של עבודה כשכירה בעבודה סופר תובענית, והרגשתי שזה זמן טוב לחישוב מסלול מחדש לכיוון העצמאות, אבל עוד לא ידעתי בדיוק מה… אבטלה היתה הזדמנות נהדרת לעשות קצת עבודות פרילנס, ללמוד ולחשוב. ידעתי שיש לי שלושה חודשים של דמי אבטלה ונהניתי מקצת חופש. וככה מצאתי את עצמי, הולכת ללשכה כל שבוע, מוציאה את הפתק שמאשר עוד שבוע של אבטלה וחוזרת הביתה שמחה וטובת לב. אחרי חודש של ביקורים, הפתק לא יוצא ובמקומו אני מקבלת הודעה לעלות למעלה לפקידה. הפקידה מתבוננת בי בשמחה ואומרת ״מצאתי לך עבודה!״ היא מחזירה מבט אל המסך ומתבוננת בו שניות ארוכות, […]

ארבעים_דברים_שעשיתי_בפעם_הראשונה_בגיל_ארבעים #9

והפעם… עוברת דירה לבד בפעם הראשונה בחיים. כשיש לי משימה רצינית, כשאני צריכה ״להתלבש״ על משהו, כשיש לי אתגר אמיתי, יש משהו אחד שגורם לי להרגיש שהכל אפשרי. קוקו. אני עוברת למצב ״קוקו״, אוספת את השיער ומרגישה שאני יכולה לכבוש את העולם.  כל השבוע הסתובבתי עם קוקו (להרגיש סופר וומן), חולצת מלכת המדבר (להרגיש מלכה) ודגמ״ח עבודה (סתם כדי להרגיש בנוח), כדי להצליח במקביל לארוז בית אחד, לצבוע בעצמי דלתות ומשקופים, לנקות, לסדר ולנהל שיפוץ ובנייה בבית החדש (ותוך כדי לנסות לנהל שגרת ילדים/בית/עבודה). עברנו לבית קרקע עם חצר ענקית של פעם, מלאת עצי פרי, ועליה בית ישן עם קירות שמספרים סיפור. אולי בגלל שבעצמי גדלתי בבית כזה, יש לי רגש עמוק ונוסטלגי לבתים של פעם. אני אוהבת את הבנייה […]

ארבעים_דברים_שעשיתי_בפעם_הראשונה_בגיל_ארבעים #8

והפעם… משתתפת בפעם הראשונה בחיים במפגש נטוורקינג. זו השנה שבה פגשתי הכי הרבה אנשים חדשים בכל החיים שלי. המיזם של החברים של דקלה הכניס לחיים שלי חברים טובים, ואת החברים שלהם, ואת החברים של החברים שלהם… ובגלל שאני רוצה לשמור על הקהילה שלנו אישית ואינטימית, אני פוגשת כמעט כל מי שאני לא מכירה. ככה יוצא שבכל שבוע בשנה האחרונה, אני פוגשת לפחות מישהו אחד חדש, איתו אני יושבת לכוס קפה. (ולא… עוד לא חטפתי הרעלת קפאין, וכן, אני גם עובדת חוץ מלשתות קפה). שעה של שיחה, שבכל פעם מפתיעה אותי ומעוררת בי השראה. אני תמיד יוצאת מהשיחה, עם משהו לחשוב עליו, שמסתובב לי בראש עוד איזה שבוע אחרי, נכנס לי ללב ומשנה אותי קצת. פגשתי פרסומאי לשעבר שהיום הוא אמן שמציג […]

ארבעים דברים שעשיתי בפעם הראשונה בגיל ארבעים #6

והפעם… נוסעת לחופשה בזנזיבר. אזהרת זנזיבר *** הפוסט הבא מכיל תמונות שעשויות לגרום לכם לפלוט אנחות, להתכווץ, להתעצבן ולסנן קללות. פוסט זה אינו מתאים לאנשים עם לב חלש, עיניים צרות או אנשים שנולדו ללא גן מפרגן. המשך הקריאה על אחריותכם בלבד. אני שונאת חורף. הנה אמרתי את זה… האפרוריות מדכאת אותי, אני סובלת מהקור, שונאת ללבוש שכבות על שכבות (ובטח להלביש לילדים) והגשם לא מרגש אותי, אלא פשוט מלחיץ אותי. אולי העובדה שנולדתי בקיץ, גורמת לי להימשך לשמש ולחום. אז קפצתי על ההזדמנות לקצר את החורף, לשבוע נוסף של קיץ. ובשבוע שעבר, כשהשמים בחלון התקדרו, ארזתי כמה בגדים קצרים ובגד ים במזוודה ויאללה, איטס טיים פור אפריקה! הגענו לזנזיבר עם קבוצה של חבר׳ה צעירים ויפים לשבוע של צלילה חופשית ויוגה. […]

ארבעים דברים שעשיתי בפעם הראשונה בגיל ארבעים #5

והפעם… נוסעת לבד לחופשה באי בודד. יש לי עשרות החתמות דרכון של ביקורת הדרכונים בקפריסין. בשנים האחרונות ביליתי פה לא מעט. עבודה משולבת בחופשה. חופשה עם הילדים והמשפחה. והרבה נסיעות עבודה. במשך שנתיים וחצי טסתי ללימסול פעמיים בחודש, כדי לעבוד. ברוב הפעמים נסעתי עם חברים לעבודה, אבל הגעתי לפה לא מעט פעמים, לבד. מתורגלת בשעות ההמתנה הארוכות, בהתכנסות בתוך עצמי בטיסות, בלאכול לבד במסעדות או לשתות כוס יין לבד, בבר של שדה התעופה. אבל זו הפעם הראשונה שנסעתי לקפריסין לחופשה לבד. בלי מחויבות לפגישות. בלי חברים. בלי ילדים. בלי המוכשר. לבד. לקחתי את עצמי איתי. שני ספרים. מזוודה עם בגד ים וכמה בגדים ויצאתי אל האי שלי. כמה אני אוהבת את האי הזה. יש בו שלווה ורוגע. נופים שמשלבים בין […]

ארבעים דברים שעשיתי בפעם הראשונה בגיל ארבעים #2

בפעם הראשונה בגיל ארבעים לקחתי ילדה אחת מתוך השלישייה שלי ונסעתי איתה לחו״ל. אף פעם עוד לא הייתי צריכה לבחור בין שלושת המהממים, ולצאת לטיול של אחת על אחת. חברים הזמינו אותנו לשיט בקרואטיה, וחשבתי שזו הזדמנות לפרגן לה על שנה של השקעה בלימודים. אין לה בת מצווה. או יומולדת. או סיבה מיוחדת נראית לעין. סתם חופשה. ידעתי שזיו תהיה הפרטנרית הכי מדהימה שאוכל למצוא לטיול כזה. אבל לא ידעתי עד כמה. בזמן שלי, כאמא שמגדלת לבד, אני נאלצת לחלוק את תשומת הלב באופן קבוע לשלושה. אין עם מי לחלוק את תשומת הלב וכל ילד רוצה את החלק שלו. בכל שבוע אחד מהם מבקש זמן לבד. רק שנינו. כי נמאס לו כבר לחלוק אותי עם האחים שלו. ואני כל כך מבינה […]

ארבעים דברים שעשיתי בפעם הראשונה בגיל ארבעים #1

בפעם הראשונה בחיים בגיל ארבעים, נסעתי לחופשה עם בן הזוג שלי וארבעה ילדים. יצאנו לחופשה בסגנון בריידי באנץ׳. המוכשר, עם ילד מתוק במיוחד ואני עם שלושת המהממים. סך הכל פאזל של שש נפשות, שהגיעו לכבוש את קפריסין. לקחנו רכב של שבעה מקומות (!!), היינו בדירה עם ארבעה שירותים (!!!) ובכל מקום בו ביקרנו, עשינו המולה שנעה בין חינניות לגיהנום. אני בטוחה שיש כמה מקומות בקפריסין שהתמונות שלנו תלויות על הקיר והמלצר, עדיין עם אטמי אזניים, סימן אותנו כ wanted. בכל מסעדה השווינו, המוכשר ואני, את השולחן שלנו לשולחנות עם המשפחות הבריטיות המנומסות, בהם הילדים מדברים בשקט, אוכלים בנחת ומצחקקים מתחת למפית בעדינות מלכותית. ואז צעקת ״אמאאאאאאא, הוא לקח לי״ החזירה אותנו במהרה למציאות. ועד שפיתחתי מיומנות להסתדר עם הריבים של […]

לבחור בעצמאות

לפני קצת יותר מעשר שנים חזרנו מטיול של חודשיים בהודו, עם ילד בן שלוש. כמה חודשים לפני כן, עזבתי תפקיד בכיר במשרד פרסום והייתי חייבת הפסקה מהחיים. עולם הפרסום התזזיתי והמוטרף גבה ממני מחיר כבד והייתי צריכה לחזור לאיזון. אבל מה עושים מכאן? חזרתי מהודו קצת מבולבלת. ובגיל שלושים, פשוט לא ידעתי מה אני הולכת לעשות בחיים. הדבר היחיד שחשבתי עליו, היה לפתוח מאפייה כמו בהודו. בהתחשב בכך שבחיים לא אפיתי, סך הכל הרעיון היה נראה לי הגיוני (-: חבר טוב שמע שחזרתי מהודו, וחטף אותי אליו לייעץ בפרויקט שיווקי. ואני… פשוט נהניתי מכל רגע. בסוף הפרויקט אמרתי לו שאני חייבת לו תודה גדולה. תודה על שהזכיר לי כמה אני אוהבת את מה שאני עושה. רעיון המאפייה נזרק לפח (מאז […]