עוד שנה. עוד צפירה.

הוא היה בן ארבע כשהודיעו לו שאבא שלו נהרג. בקושי למד לרכב על אופנים. אמא שלו הרימה אותו על היד עם המספר והעיניים האדומות שלה סיפרו לו בלי מילים, שהחיים שלו מתחילים עכשיו. יחד נדדו במשך שנתיים. הדרימו עד באר שבע. המשיכו לכפר סבא. ישנו אצל חברים. הוא נשאר ימים ארוכים אצל הסבתא ביפו וחיכה לה. אישה אחת צנומה ויפה שהזדקנה ברגע. שחשבה שמלחמת ההישרדות שלה הסתיימה רחוק באושוויץ. אבל בעצם רק התחילה.וילד אחד קטן ושקט. עם חיוך שובב. כשהגיעו לאזור היא מצאה אהבה. הוא היה גבוה ובודד והיה בטוח שהיא בת גילו מרוב שנראתה תשושה. לא ידע שהיא צעירה כל כך. האובדן ביגר אותה. וגם את הילד שלה. ילד מופנם שגדל עם אבא חדש. במקום האבא שנפל במלחמה. הוא […]