מכבסת את הכביסה המלוכלכת בחוץ…

אני שונאת לעשות כביסה. ממש ממש שונאת. (וזה די מפתיע בהתחשב בעובדה שבגדים אני ממש אוהבת…) תהרגו אותי אבל אני לא מבינה אנשים שפותחים את החלון ביום שמש חורפי ואומרים לעצמם – זה יום לכביסה! אני רק רואה קרן שמש אחת, ומייד מחשבת איך את כל הפגישות שלי היום אני עושה בחוץ עם משקפי שמש. והכביסה? תחכה למייבש…

אני מגדלת בבית שלושה זאטוטים עם בגדים במגוון גדלים וצבעים, עם יכולת מרשימה ללכלך בגדים, ועם צורך יצירתי במיוחד לבנות הר אוורסט מערימות סל הכביסה שלנו. כן, כן, אותו סל כביסה שכבר שנים לא נראתה קרקעיתו בבית.

כל תהליך הכביסה אצלי בבית עובד לפי פרמטר אחד בלבד – אז מה בעצם דחוף למחר? אם נגמרו התחתונים, או אין יותר מכנסיים בארון, יש שיעור ספורט, או שחייבים חולצה לבנה לאיזה טקס, המכונה נכנסת לפעולה. וזה בדיוק המקום להתנצל ארוכות בפני הילדים שלי, שלא תמיד מגיעים עם החולצה המתאימה כי אמא לא מצאה אתמול זמן לכביסה…
כי חולצה ורודה זו דווקא תוספת לא רעה לטקס בבית הספר (אז מה אם כולם בלבן, את מיוחדת!) ומי מאמין שאפשר להתעמל עם חולצה בצבע שחור והיא תסריח באותה מידה אחרי שיעור ספורט, כמו חולצת ההתעמלות הכתומה.

הילדים שלי למדו כבר לגשת לערימת הכביסה הנקייה המקופלת היושבת בנחת בסלסלה (כבר שבוע) ולבדוק אם שם יש את המכנסיים שהם צריכים. לתזכר אותי שאבדוק אם יש תחתונים נקיים במייבש או לנסות למצוא זוג גרביים תואמים. בכלל, נושא הגרביים הוא נושא כאוב אצלנו בבית. בדרך פלא, הגרביים יודעות להיכנס יחד למכונת הכביסה ושם בין סיבוב לסיבוב, קורה איזה קסם שמפריד אותם ומשאיר אותי עומדת נפעמת, מול עשרות של גרביים בודדות בכל הצבעים.
את הכאב והצער שלנו אל מול גרביים בודדות וגלמודות, פתרנו באמצעות דייט של “גרבי לילה”. הילדים יודעים שבלילה מותר ללבוש גרביים שונות, ואנחנו משדכים לכל גרב אדומה בודדה, גרב ירוקה בודדה כדי שלפחות יבלו יחד את הלילה (ואת הזוג התואם ננסה לחפש כבר בבוקר…).

אחד הדברים הראשונים שלמדתי לשחרר מהג’אגלינג הבלתי אפשרי של קריירה ועבודות הבית זה הנושא של הכביסה. למדתי על עצמי שאני פשוט לא יכולה לעשות הכל (וונדר-וומן זה רק בסרטים מצוירים, וגם לה יש רק סט אחד של בגד גוף לכבס…) והבנתי שאני צריכה לשחרר כדור אחד מהג’אגלינג כי אחרת כל הכדורים יפלו לי. וכן, יש מי שמשלם את המחיר, אבל מה זה חולצה נקייה לעומת אימא שפויה?

ובערב, אחרי יום שמש חורפי, כשאני יושבת בגינה אחרי סט של פגישות עם משקפי שמש, מרוצה מההספק של היום ומילדים שהלכו לישון אחרי זמן איכות עם אימא, סיפור של לילה טוב ומלא נשיקות וחיבוקים, הדבר היחיד שהורס לי זה רעש קרקושי מכונת הכביסה של השכנה שמזכיר לי… שוב לא עשיתי כביסה היום!!

 

Comments

comments

Dikla