לפני חודשיים בדיוק, כחלק ממתנת יום ההולדת, ביליתי לילה באוהל בחוף הבונים, חוף שתמיד עושה לי נעים בלב ומשתיק את רעשי היומיום. מלבד השמורה היפהפיה, לגונות חוף הים השקוף והאווירה הקצת זרוקה, היו הצונחים של חוף הבונים חלק בלתי נפרד מהנוף. מידי כמה דקות קישטו נקודות צבעוניות את השמים, ואני ליוויתי אותם בעיניים משתאות ובלב רוטט, לא מאמינה שמישהו מרצונו החופשי יחליט שהוא קופץ ממטוס ועוד בדרך יהנה מהעניין. חשבתי לעצמי, שהדרך ההגיונית לחזור אל הקרקע היא באמצעות אותו מטוס שהמראת איתו ולא באמצעות חתיכת בד קשורה בכמה חוטים. מידי פעם, בעודי משתכשכת בגלי הים, אף פלטתי זעקה כשדמיינתי את הרגע שבו הם קופצים אל הלא נודע. “בחיים!!! אבל בחיים… אני לא אעשה צניחה חופשית…” מלמלתי. תמיד פחדתי מגבהים. המרחק […]