הפעם… טיפול וואטסו במים.
אני הולכת לעשות שינוי בחיים שלי. נמאס לי ממה שאני עושה היום. אני רוצה לעשות מה שאני באמת אוהבת. אמרה לי אורלי, כשיצאנו מההרצאה על הגשמת החלומות, וחזרה אל ביתה בצפון.
אחרי כמה שבועות קיבלתי ממנה הודעה. התפטרתי. אני הולכת ללמוד איך לטפל באנשים במים. וצללה לחודשים ארוכים של לימודים.
אמא שלי תמיד אמרה עלי שיש לי קוצים בתחת. שאני לא יודעת לשבת במקום אחד. תמיד זזה. בתנועה. ומאז אני מחפשת שינויים. אין לי שגרה בחיים. ברגע שאני מרגישה שהכל הופך מונוטוני מידי, אני מיד מכניסה קצת אקשן. העיקר שלא יהיה יום שדומה ליום הקודם.
אני מעריצה אנשים שעושים שינוי בחיים שלהם. שרודפים אחרי החלומות שלהם. שזזים מהמקום המוכר והנוח ופשוט קופצים למים.
את הטיפול הראשון אצל אורלי, עשיתי ביום האחרון של גיל שלושים ותשע. שנייה לפני שארבעים נכנס בדלת. ידעתי שאני רוצה לסגור את העשור הזה במים ואין ידיים שאני סומכת עליהן יותר במים, מהידיים של אורלי.
והשבוע חזרתי אליה שוב.
הקוצים בתחת סימנו לי שאני צריכה שוב לזוז. צריכה שינוי. ידעתי שאת הניקוי לקראת השנה החדשה ואת האיזון של הלב, אמצא אצל אורלי במים.
היא הכניסה אותי אל בריכה נעימה, שמה מוזיקה מרגיעה ברקע והציפה אותי על פני המים. ברגע שהניחה את ראשי על הכרית הצפה, העיניים נעצמו והתמסרתי למגע הבוטח שלה. במשך שעה, אורלי והמים טיפלו בי והפכו אותי לרקדנית בלט, לפייה עם כנפיים, לאצן החוצה את קו הסיום ולחאליסי אם הדרקונים, ובסוף הטיפול החזירה אותי להתחלה. הפכתי לעובר ברחם.
דמיינתי בשעת הטיפול הזו את כל השנה הקרובה. איך היא תיראה. מה היא מביאה אלי. איך ארגיש בה. מה אני מזמנת אלי. ומה אני מרחיקה.
יצאתי מהמים שלווה.
ואין לי ספק.
זו הולכת להיות שנה של שינויים.
מסקנות:
אולי פעם מזמן, הייתי בת-ים. המים עושים לי טוב לגוף ולנפש כמו שאף טיפול לא הצליח לעשות.
תובנת גיל ארבעים:
לא לפחד משינויים. לפחד מהשגרה.
מה אני לוקחת מהחוויה:
הכוח לשנות דברים, נמצא בתוכי.